הטיפול בתסמונת הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים 

ידוע כי הלמידה היא תוצאה של תיפקוד מערכת העצבים, למעשה היא מהווה שלב וחלק בלתי נפרד מההתפתחות הביולוגית של כל האדם.

כל סטייה מנורמות למידה אצל ילדים, עלולה להצביע על הפרעה בהתפתחות או על תיפקוד מוחי חריג ולכן חשוב ביותר לבצע ברור יסודי אצל רופא נוירולוג.
אחד הכישורים החשובים ביותר לצורך למידה היא היכולת להתרכז בנושא אחד מבלי להיות מושפע או מוסט על ידי גרויים סביבתיים אחרים.
כושר הריכוז מתפתח עם הגיל, הוא קיים אצל תינוקות לטווח קצר ביותר.מגיל 5 ניתן לצפות ליכולת קשב וריכוז מספיקים על מנת להתחיל ללמוד במסגרת בית ספרית.

תיסמונת הפרעות בקשב ובריכוז מוצאת את ביטוייה בשני סוגים:

1 . הפרעות בקשב ובריכוז ADD
2 . הפרעות בקשב ובריכוז עפ פעילות יתר - היפראקטיביות ADHD

שני הסוגים החלו להעסיק ולהדאיג בצורה משמעותית מערכות חינוך, רפואה ומשפחה מאז שנות ה: 50.

מבחינה אטיולוגית התיסמונת מבוססת על תיפקוד לקוי ללא כל מזהה ביולוגי, עד היום טרם נמצאו המכשירים והאמצעים הטכנולוגיים שניתן יהיה באמצעותם לגלות את הגורמים הביולוגיים לתיסמונת.

חשוב ביותר לבצע אבחנה נכונה ומדוייקת על מנת לשלול או למצוא במקביל הפרעות נוספות כמו ליקויי למידה, הפרעות בתיקשורת, הפרעות נפשיות ולקויים מוטוריים אחרים.

חשוב ורצוי כי האבחנה תיקבע במסגרת מרפאה רב תחומית, כלומר במיוחד בדיקה גופנית ונוירולוגית, פסיכולוגית,סוציאלית, התפתחות מוטורית וקואורדינציה, הערכת הישגים וליקויי למידה.

ילדים עם הפרעות בקשב ובריכוז ללא פעילות יתר מאובחנים בדרך כלל בגיל מאוחר יותר מאחר ואין הם מפריעים לסביבה באותה מידה שמפריעה נוכחותם של אלה עם פעילות היתר המהווים "בעייה והפרעה התנהגותית".
יש לציין כי מרכיב פעילות היתר - היפראקטיביות שונה מילד לילד.

מדדים לאבחנה:

לפי ספר ההדרכה האבחנתי של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית DSM 4 ניתן להבחין בכמה איפיונים.

א . חוסר קשב וריכוז ( לפחות 3 מהפרמטרים להלן )

1 . הילד עושה רושם שאינו מקשיב.
2 . תשומת הלב של הילד מוסחת בקלות.
3 . בדרך כלל הילד אינו מסיים משימה שהתחיל בה, אלא עובר ממשימה אחת לשניה.
4 . קשה לילד להתרכז במשימות הדורשות ריכוז כמו: שעורי בית, סוגי משחקי חשיבה וכד`.
5 .הילד מתקשה באירגון פעילויות שונות עבור עצמו.

ב . אימפולסיביות ( לפחות 3 מהפרמטרים המפורטים להלן)

1 . תגובות הילד הן בדרך כלל ללא חשיבה קודמת.
2 . הילד מתקשה לחכות לתורו במשחקים או בפעילות קבוצתית.
3 . הילד זקוק להשגחה מרובה.
4 . הילד עובר בתכיפות מפעילות אחת לשניה.
5 . הילד יוצא בתכיפות מכיתת הלימוד.
6 . הילד מתקשה לארגן את פעילויותיו ועבודותיו.

ג . פעילות יתר - היפראקטיביות ( לפחות 2 מהפרמטרים המפורטים להלן)

1 . מתקשה לשבת במנוחה.
2 . מתרוצץ בצורה מוגזמת וללא מטרה ספציפית.
3 . מתקשה להשאר במצב ישיבה לזמן ארוך.
4 . מתנועע הרבה בזמן שינה.
5 . הילד נמצא "כל הזמן" בתנועה.

אבחנה מבדלת:

ניתן לכלול את התמונה הקלינית המלאה או החלקית של חוסר קשב וריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות במסגרת סימפטומים אחרים בנוסף לתיסמונת הפרעת קשב וריכוז כמו:

1 . עודף מרץ חיובי.constitutional
2 . תגובה למצבי לחץ נפשיים.situational
3 .תופעת לוואי כתוצאה מצריכת תרופות כגון: סטרואידים, אמינופילין, פנוברביטון וטריכלורן,
4 . פעילות יתר של בלוטת התריס.
5 . הרעלת מתכות Lead poisoning
6 . תופעות אלרגיות הגורמות לגרד ולעצבנות יתר. (בעיקר בעור.)
7 . ילדים עם פגיעה מוחית או הפרעה פסיכיאטרית.

הגישה הטיפולית לתיסמונת:

קיימים 3 סוגי טיפול בתיסמונת ADD ADHD

1 . טיפול תרופתי . התרופה הנפוצה ביותר בארץ היא הריטלין .

בעבודות מחקר רבות הוכח כי הריטלין גורם לעידון והתמתנות באותם ביטויים בולטים של התיסמונת.

יש לזכור כי התרופה מתחילה לפעול כמחצית השעה לאחר נטילתה והשפעתה נמשכת בדרך כלל כ- 4 שעות.
כמובן שקיימים הבדלים אינדיבידואליים, לכן מומלץ לתת את התרופה בבוקר, כחצי שעה לפני תחילת הלימודים. במקרים מסויימים ממליצים הרופאים לקחת מנה נוספת של ריטלין גם בשעות אחה"צ. .
בדרך כלל מומלץ על הפסקת הטיפול בריטלין בסופי שבוע ובימי חופשה מבית הספר על מנת להקטין את התלות ואת תופעות הלוואי.

2 . טיפול תזונתי :

סוג זה של טיפול הוא בלתי שגרתי ושנוי עדיין במחלוקת. מדובר בסוג של דיאטה המבוססת על המנעות ממזונות הכוללים משמרים, צבעי מאכל, סוכרים ,מוצרי חלב בקר ועוד...
יש לזכור כי טיפולים בלתי שגרתיים אלו אינם חסרי סיכון מאחר ומדובר בקבוצת גיל הזקוקה למזון המכיל את כל אבות המזון .

3 . טיפול קוגניטיבי התנהגותי - הטיפול בשיטת הביופידבק והנוירופידבק.

הטיפול הזה מיועד ומכוון לגרום לילד לקחת אחריות על הטיפול, הוא הופך לשותף פעיל בתהליך הטיפולי.
במחקרים רבים שנעשו בנושא הוכח כי ילדים עם הפרעות בקשב ובריכוז עם או בלי היפראקטיביות ישנה נטייה לייצר פחות מדי גלי מוח מסוג בטה - האחראים על פעולת הריכוז, הקשב ומיקוד תשומת הלב. קיימת אצלם פעילות עודפת של גלי המוח האיטיים יותר מסוג - טטה הגורמים למצב של "חלימה בהקיץ" וחוסר יכולת מיקוד תשומת הלב.
הטיפול באמצעות שיטת הביופידבק והנוירופידבק הוא חוויתי ביותר משולב בו שימוש בתוכנות מחשב מיוחדות המאפשרות לילד לתרגל ולפתח מיומנויות למידה תוך כדי חיזוק יצירת גלי המוח מסוג בטה המאפשרים יכולת ריכוז, קשב ומיקוד והפחתת ההשםעה של גלי המוח מסוג טטה המונעים זאת.

יש לזכור כי הטיפול בביופידבק ונוירופידבק עוזר לילד ללמוד לשלוט בצורה רצונית על הפעילות המוחית שלו מבלי לפתח תלות בתרופות, שליטה זו אינה דועכת.
כתוצאה מתהליך הטיפול הנמשך בדרך כלל כשנה יש שיפור משמעותי ביכולתו הלימודית של הילד, הוא מקבל ציונים טובים ובכך חל גם שיפור בדימוי, בביטחון ובהערכה העצמיים של הילד

הטיפול בשיטת הביופידבק והנוירופידבק אפקטיבי ומתאים במיוחד לילדים עם רגישות לתרופות הגורמת להם לתגובות לא רצויות.

לדעתי תנאי הכרחי להצלחת כל טיפול בילדים הוא: ראייה מערכתית כלומר חייבת להיות התיחסות של המטפל למערכת המשפחתית והחינוכית ( גן הילדים או בית הספר) כמו כן יש ליידע ולהדריך את הצוות החינוכי וההורים בהתאם.

מומלץ לנסות את שיטת הביופידבק והנוירופידבק לפני שמתחילים בטיפול תרופתי - ריטלין.